עבור יזמים, ממציאים וחברות סטארט-אפ הפועלים בשוק גלובלי, השלב של רישום פטנט בינלאומי הוא מהלך אסטרטגי חשוב. אחת הדרכים המרכזיות לעשות זאת היא באמצעות מנגנון ה־PCT – ראשי תיבות של Patent Cooperation Treaty. זהו הסכם בינלאומי המאפשר לדחות את הבחירה באילו מדינות להגיש את הפטנט, תוך שמירה על התאריך המקורי שבו הוגשה הבקשה.
במאמר זה נבין מהי בקשת PCT, כיצד היא פועלת, מה היתרונות והחסרונות שלה, ולמי היא מתאימה.
מהי בקשת PCT?
בקשת PCT היא בקשת פטנט בינלאומית אחת שמוגשת במסגרת אמנת שיתוף פעולה בין יותר מ־150 מדינות. היא אינה מעניקה פטנט בינלאומי, אלא מהווה שלב מקדים שמקל על התהליך של הגשת בקשות פטנט רבות במספר מדינות.
לדוגמה: במקום להגיש תוך 12 חודשים בקשות נפרדות לארה״ב, אירופה, סין, הודו וישראל – ניתן להגיש בקשת PCT אחת, שתאפשר להמתין עד 30 או 31 חודשים מהתאריך הראשוני כדי להחליט באילו מדינות להמשיך את התהליך.
בפועל, מדובר בכלי חשוב שמעניק לממציאים זמן, גמישות ויתרונות תכנוניים משמעותיים בתהליך של הגנה על המצאה בזירה הבינלאומית.
כיצד פועל התהליך?
התהליך מתחיל לרוב בהגשה של בקשת פטנט לאומית – לדוגמה בישראל או בארה״ב. לאחר מכן, בתוך 12 חודשים, ניתן להגיש בקשת PCT שמבוססת על אותה בקשה קודמת.
שלבי התהליך כוללים:
- הגשת בקשה PCT לרשות המוסמכת (למשל, רשות הפטנטים בישראל או דרך WIPO).
- חיפוש בינלאומי (International Search Report) – שבו מתבצעת בדיקה של המצאות דומות קיימות.
- קבלת דוח חוות דעת ראשונית (Written Opinion) בנוגע לכשירות הפטנט.
- (אופציונלי) – הגשה של בקשה לבחינה מוקדמת (Chapter II) לקבלת דוח מפורט יותר.
- לאחר עד 30/31 חודשים – מעבר לשלב הלאומי (National Phase) – בו מגישים בקשות נפרדות בכל מדינה שבה מעוניינים להגן על ההמצאה.
יתרונות של בקשת PCT
🕒 1. דחיית החלטות יקרות
היתרון העיקרי הוא הארכת הזמן: במקום להחליט תוך 12 חודשים באילו מדינות להגיש, ה־PCT מאפשר להמתין עד 30 או 31 חודשים. זה נותן זמן לגייס משקיעים, לבדוק שווקים, ולהתייעץ אסטרטגית.
🌎 2. כיסוי גלובלי נרחב
הבקשה נחשבת תקפה ביותר מ־150 מדינות החתומות על האמנה, ביניהן ארה"ב, מדינות האיחוד האירופי, יפן, סין, קנדה, ברזיל ועוד. עבור מיזמים בינלאומיים, זהו יתרון מהותי.
🧾 3. דוח חיפוש בינלאומי
בקשת PCT כוללת דוח חיפוש מוקדם שמציג פטנטים קודמים הקשורים להמצאה. זה מסייע להבין את הסביבה הפטנטית ולבחון את סיכויי ההצלחה בהמשך.
⚖️ 4. אחידות והוזלה בשלבים הראשונים
במקום להגיש בקשות נפרדות בבת אחת, ניתן לרכז את כל המידע וההתנהלות מול גוף בינלאומי אחד (WIPO), באופן חסכוני ומובנה יותר – לפחות עד שלב הכניסה למדינות.
חסרונות שכדאי לשים לב אליהם
💰 1. עלויות מצטברות
הגשת בקשת PCT דורשת תשלום אגרות לא מבוטלות – בנוסף לאגרות הלאומיות שיגיעו בהמשך. לכן, מבחינה תקציבית, חשוב להבין שמדובר בתהליך יקר יותר בטווח הארוך.
📜 2. הפטנט עדיין לא רשום
הגשת בקשת PCT אינה מקנה פטנט. רק לאחר הכניסה למדינות ועמידה בדרישות המקומיות, תתקבל החלטה אם להעניק פטנט בכל מדינה.
🧩 3. לא מתאים לכל המצאה
עבור רעיונות שמוגבלים לשוק מקומי או שאין להם פוטנציאל מסחרי גלובלי – ייתכן שעדיף להגיש בקשה במדינה אחת בלבד, ולא להיכנס לתהליך הארוך והיקר של PCT.
🔁 4. אין הארכת מועד מעבר ל־31 חודשים
לאחר המועד הזה – חובה לבחור מדינות ולהמשיך בתהליך. לכן כדאי לנצל את הזמן בתבונה, לבדוק שווקים, ולבנות תוכנית עסקית מבוססת.
למי זה מתאים?
- יזמים שמכוונים לשוק בינלאומי
- חברות סטארט-אפ שמבקשות לדחות הוצאות משמעותיות
- ממציאים שמחפשים זמן לבדוק היתכנות עסקית וטכנולוגית
- יוזמות שנמצאות במו״מ עם משקיעים או שותפים אסטרטגיים
- חברות שמבקשות לשמור על אפשרות לרישום במדינות רבות – מבלי להתחייב מידית
סיכום
בקשת PCT היא אחד הכלים המרכזיים בארגז הכלים של ממציאים ויזמים בינלאומיים. היא מעניקה גמישות, זמן ודחיית עלויות – אך גם מחייבת תכנון נכון והבנה של מגבלותיה. לא מדובר בפטנט "גלובלי", אלא בשלב ביניים שמאפשר לגבש אסטרטגיה פטנטית חכמה ומדורגת.
לפני שבוחרים במסלול PCT, חשוב לשאול: האם ההמצאה שלי באמת זקוקה להגנה בינלאומית? האם יש לי תוכנית מסחרית שיכולה להצדיק את ההשקעה הזו?
